1. מייק וויס: ריח חזק של 'פוט' בחדר ההלבשה של הקאבס
Mike Wise כתב הוושינגטון פוסט כתב הבוקר בטוויטר שלו (@MikeWiseguy) כותב:
Cavs locker room has a strong reefer aroma to it tonight. Hey, it's Cali. You're down 2-0 and it's all about pain control.
ישנם לי שני דברים לומר בנידון:
אחד, בחדר ההלבשה אחרי המשחק, היו עיתונאים וצלמים, כולל שי גולדנברג שלנו!
שניים, בקליפורניה עישון מריחואנה הוא חוקי.
למעשה יש לי דבר שלישי לומר: אילו הייתי שחקן הקאבס גם אני הייתי צורך סיגריה להשכחת הכאב.
2. למה לברון לא יזכה בעוד אליפות (10 סיבות):
הייתי אומר שהסיכוי שאי-פעם לברון ישתווה למייקל ג'ורדן אבד עם ההפסד השני, שאיתו אבדו סיכוייו לאליפות העונה. תעשו לי טובה ותשכחו מהעונה שעברה. הווריורס הרבה יותר חזקים מאשר בעונה שעברה, והקאבס הם בערך אותה רמה. הקאבס גמורים, ואת זה אני כותב כאן במילים הברורות ביותר.
הנה כמה סיבות שבגללן ללברון לא תהיה יותר אף אליפות:
- הווריורס יישארו בערך אותה קבוצה בעונה הבאה – הטובה בליגה – וסיכוייהם לאליפות נוספת הם לא פחות משהיו בעונה זאת. אם בא לכם לשוב ולהזכיר שמאומה לא נגמר בינתיים, איש לא יעצור בכם.
2. המזרח כולו התחזק מאד ויתחזק עוד יותר עם הבחירות הראשונות שהולכות לקבוצות מזרחיות. לקאבס יהיה הרבה יותר קשה לנצח את המזרח בעונה הבאה.
3. לברון יהיה בן 33 בעונה הבאה. עוד לא נולד השחקן שגיל 33 לא היה הגיל של OVER THE HILL שלו. אין דרך בעולם שלברון יהיה שחקן טוב בעונה הבאה כפי שהיה העונה. למעשה כבר העונה הוא הפר חוק פיזיולוגי שאני מלמד כבר 45 שנה, ש-POWER ו-SPEED (VELOCITY) של כיווץ שרירים הן יכולות שמתחילות לרדת בגיל 27-29. עצם העובדה שלברון נראה העונה חזק ומהיר כאי-פעם הוא פלא טבע.
4. מאחר ולברון עצמו יראה שחלון האליפויות הצטמצם לחלוטין, ומאחר ויש לו כבר 3 אליפויות, הדבר הבא שיעניין אותו יהיה להיות בעל המשכורת הגבוהה ביותר ב-NBA. משכורתו לא תשאיר לקאבס כל מרווח תחת הסף, ותמנע כל הבאת שחקן משמעותי חדש לקבוצה.
5. יותר מדי שחקנים משמעותיים בקאבס מבוגרים מדי ונמצאים בירידה: ג'יי אר סמית', דרון ויליאמס, קייל קורבר, ריצ'רד ג'פרסון, צ'נינג פריי (כולם בני 32+)..
6. עייפות חומר. לברון הוא אתלט עליון. אבל אפילו לפלדה ישנו גורם שבירה מרוב שימוש הנקרא עייפות חומר. לברון מוציא אנרגיה לעונה יותר מכל שחקן אחר בליגה (או קרוב לזה) כי להניע גוף כשלו דורש השקעת אנרגיה רבה הרבה יותר מהנעת גופו של קיירי אירוינג או אחד כמו אייזיה תומאס. אני מרגיש ששברון החומר שלו עומד להגיע הרבה יותר קרוב מאשר רחוק.
7. המוטיבציה לאליפות נוספת תיקטן. לברון יבין בסיום הפלייאוף שהמטרה הרחוקה של השגת 6 אליפויות ובזאת להשתוות למייקל ג'ורדן היא בלתי ניתנת להשגה. הטירוף להשגת תואר נוסף ייעלם כי המטרה תהפוך לבלתי ריאלית.
8. לברון השיג מטרה נעלה ביותר: הוא הביא אליפות כדורסל ראשונה לקליבלנד, ואליפות לעיר אחרי 52 שנות בצורת. הוא הפך לגיבור צפון מערב אוהיו. המטרה העליונה הזאת הושגה. עתה הגיע PLATEAU. הטירוף להביא אליפות לעיר עבר, חלף לו.
9. לברון השיג עוד מעלה ייחודית: הוא היה הגורם מס' 1 לקאמבק הראשון בהסטוריה מ-3-1 לנצחון 3-4. לבנאדם נורמלי כלברון עצמו לא תהיה כל מחשבה לנסות לחזור מ-3-0. המוטיבציה תיעלם. הוא ירצה לסיים וללכת לקיץ של מנוחה ומרגוע.
10. לברון בעונה הבאה יחשוב יותר על להפוך לשחקן-מאמן, לפני שיתחיל לחשוב על קניית קבוצה. לא יהיה לו אפילו זמן לחשוב על אליפות נוספת.
3. מחרתיים מפגש על כל הקופה בין ג'ון פקסון וג'ימי באטלר
במפגש שיתקיים במשרדו של המנכ"ל ג'ון פקסון ביום חמישי ייאמר ע"י ג'ון פקסון האם ג'ימי באטלר הוא השחקן שהבולס מחשיבה כאבן היסוד של הקבוצה, ושמסביבו היא מעוניינת שתיבנה הקבוצה ל-2017-18, או שהבולס החליטה ללכת בדרך חדשה ולמצוא טרייד הכי טוב לג'ימי ולבולס?
ג'ימי יצטרך לענות אם הוא מוכן להישאר אם הבולס רוצה לבנות סביבו, או שהוא רוצה לבנות קריירה חדשה בקבוצה אחרת בכל מקרה.
4. הרייטינג הגבוה ביותר מאז האליפות האחרונה של מייקל
שני הבלו-אאוטס של שני המשחקים הראשונים לא הבריחו את צופי הטלוויזיה. במשחק הראשון צפו 19.5 מיליון צופים, ובמשחק השני 20.1 מיליון. לפי ה-Associated Press זה מספר הצופים הגבוה ביותר (לפי הרייטינג של נילסן) אי פעם למשחק מס' 2 בגמר אחרי המשחק השני של הבולס ומייקל ביוטה ב-1998 (Game 2 since Michael Jordan's Chicago).
5. אדרייס "באם" אדבאיו. גניבת דראפט רצינית!
אין לי שום דבר נד אפריקאים כמו שאין לי שום דבר נגד וונילים אירופאים, ואין לי שום דבר נגד אמריקאים, אוסטרלים, או קנדים. אבל רציתי רק שתדעו שאדרייס 'באם' אדבאיו איננו אפריקאי על אף שמו. למעשה הוא היה "מיסטר צפון קרולינה בסקטבול", והוא מועמד להיבחר מס' 37 בדראפט לפי דראפט אקספרס. אם כך באמת יהיה, לפחות 25- 20 קבוצות יחיו להצטער על הפיספוס.
אולי הוא 'באם' אבל הוא סיים את שנתו הראשונה בקנטקי עם 3.4 ממוצע, הממוצע הגבוה ביותר בין כל הפרשמנים של קנטקי (4.0=A). הוא 2.10 מ' ושוקל 116 ק"ג. הכוח שלו, והעוצמה שלו עשו ממנו התיכוניסט מס' 5 ב-2015-16, והסיבה שהוא נפל למספר 37 היא בגלל מאמנו ג'ון קליפרי. כשהוא עלה לשחק הוא כמעט תמיד היה הגבוה היחידי והמשחק לא התבסס עליו. למרות זאת היו לו משחקים מצויינים. נגד וולפריסיו המצויינת הוא קלע 16 עם 7 ריב'. נגד מיסורי הוא קלע 22 ם 15 קרשים. ב-SEC הוא קלע 14 ו-12 נגד אלבאמה ונגד ג'ורג'יה. בטורניר ה-NCAA הוא קטף 18 ריב' נגד נורת'רן קנטקי, ובנצחון קנטקי על UCLA בטורניר ה-NCAA הוא קטף 12 ריבאונדים. בעלית 8 נגד האלופה צפון קרולינה (הפסד 73-75) הוא קלע 13 עם 7 ריב'.
-38 משחקים בקנטי הוא קלע 13.0 נק' עם 12.0 ריב' ו-1.5 חסימות, והוא מדורג 37 ע"י הדראפט אקספרס?
אתם יודעים את מי הוא מזכיר מאד? את קלינט קפלה מהרוקטס, אבל קלינט עם עוד 10 ק"ג. הוא דומה גם לטריסטן ת'ומפסון. תגידו "טריסטן?" אז אגיד לכם שהוא עלה כסנטר של אלופת ה-NBA שנת 2016.
6. לאס ווגאס בוחרת את הווריורס 2017 על הבולס 1996
הויכוח על "לברון ג'יימס נגד מייקל ג'ורדן" הסתיים. "NO CONTEST" אומרים ה-BOOKMAKERS של לאס ווגאס. "מייקל בידיים קשורות". הויכוח עתה עבר לקבוצה הטובה מכולן.
ESPN.com הגיעה ללאס ווגאס וביקשה מששה BOOKMAKERS לקבוע סכויים במצ'אפ בין שתי הקבוצות המהוללות הללו.
ארבעה מהששה מעדיפים את הווריורס 2017, מהפרש 3 עד הפרש 8. שניים מעדיפים את הבולס. כולם הביעו את הקושי בקביעת סכויים בין ה-'RUN-AND-GUN' שהם הווריורס, לבין קבוצת ההגנה עם משחקה המתודי של הבולס של אז.
7. מג'יק החליט לקחת עניינים לידיו (וללמד את הצעירים תורה של אז).
מג'יק החליט שהוא לא יהיה אחראי על ענייני כדורסל מהמשרד. הוא מאמין שחלק מהאחריות שלו הוא ללמד את הצעירים כיצד המשחק הזה צריך להיות משוחק. כאן הוא מלמד את לארי נאנס ג'וניור את ה-BABY HOOK:
*
*
8. האם הלייקרס החליטה לא לבחור בלונזו בול?
*
*
9. ARE THE CAVS DONE? (מה-STARTERS)
*
*
10. האם הצמד קרי-דוראנט הטוב אי-פעם?
*
*
תנסו לדמיין אם לברון היה עובר לג"ס ודוראנט לקאבס, איזה הבדלי רמות היו אז…
וזה רק לחדד את זה שלברון ולא דוראנט הוא השחקן מס' אחת בעולם
אני לא בטוח. זה עניין של התאמה. מבחינת אופי לברון הוא אלפא דוג, לא חושב שהוא היה משתלב בקבוצה שהכח שלה נובע מזה שאין בה אלפא דוג אחד, והקבוצתיות היא מעל היחיד. לברון עסוק מאוד במורשת שלו, והוא אמנם שחקן קבוצתי אבל המעמד וההגדרה שלו כמנהיג הקבוצה חשובים לו מאוד.
מעבר לזה, מבחינה מקצועית אני לא בטוח שצורת.המשחק שלו היתה מתאימה לג"ס.
בלי קשר אני עדיין חושב שהוא שחקן יותר טוב מדוראנט אבל זה יותר עניין של הרגשה.
קוראים לזה כבוד ומורשת עצמית…
*רק הקאפקייק יכול לעבור לקבוצה שניצחה אותו בגמר האזורי שנה אחת ליפניי,
לברון היה מוצא דרך אחרת להשפיל אותם.
+1
והפלוס לדרור ולא לרנדי ששכח כנראה את הסופר טים שלברון יצר במיאמי אחרי שנמאס לו מהקאבס וחיפש איך לעבור את הטריו ההוא של הסלטיקס
-1
המינוס כמובן לאסף שלא שם לב להבדלים…..
*לברון לא עבר לבוסטון הוא פירק את השושלת שלהם , כמו איזייאה שלא עבר לבוסטון,כמו קובי שלא היה עובר לספרז וכד'….
***הקאפקייק שבר את כל שיאיי הרכות עם המעבר הזה תוך כדיי שהוא מפרק את הקבוצה היחידה שהיוותה תחרות במערב החלש.
לברון לעולם לא היה תורם מה שדוראנט תורם לווריורס. לדעתילברון היה מוריד מיכולתם בגלל סוג המשחק שלו.
לא יודע.
לברון לצד חבורת שחקנים נטולי בעיות אגו, כאלו שנעים נפלא ללא כדור, וקולעים באחוזים מדהימים כאשר הם מקבלים מבט פנוי,
ואשר שומרים הגנה אישית וקבוצתית ברמה הגבוהה ביותר?
לי זה נשמע כמו מתכון להצלחה.
אני לא מבין.
אם לברון הוא "הכלאה" של מג'יק, מייקל, ושאק {לפי ההגדרה של שאק}
מה יותר מתאים מזה?
גיא אתה באמת חושב שברגע שאתה הופך את קרי וקליי לקורבר ושומפארט משופרים שרק נעים ומחכים שלברון ייכנס לסל ואז יוציא להם את הכדור והם יקלעו את השלשה אז גולדן סטייט היו משתפרים???.
לברון בחיים לא יכל להשתלב בגולדן סטייט אין סיכוי,השחקן היחידי בקליבר שלהאולסטארים שאולי אולי היה מתאים להם כמו דוראנט זה רק קאווי.
לגמרי לא ברור לי שלברון לא יוכל להשתלב. אני רק אזכיר שבחצי הראשון של הקריירה חלק מהביקורת נגדו הלכה משהו בסגנון שהוא מעדיף להיות פיפן מאשר ג'ורדן.
אני לא בטוח שזו שאלה של סגנון כמו שאלה של אופי.
עידו קודם כל זה כפי שכתבת היה בתחילת הקריירה שלו.מאז עברו הרבה מאוד מים בנהר הנרקסיזם של לברון והיום הוא ממש לא במקום הזה.
מעבר לזה בשביל לקבל את המיטב מלברון אתה צריך שהכדור יהיה רוב הזמן ביידים שלו,אני ממש לא רואה את לברון נע בלי הכדור ומשתתף בהנעת הכדור של גולדן סטייט כמו שדוראנט השתלב.ואז בסופו של דבר אתה תקבל קליבלנד נוספת(מאוד משודרגת כן אבל עדיין סוג של קליבלנד)היא תהיה קבוצה טובה אפילו מצויינת אבל אתה תפיק ממנה הרבה פחות מאשר התצורה נוכחית שלה.(וזה שעוד לא דיברתי על ענייני אגו)
האמת שהוא באמת יושב יותר על המשבצת של גרין. אז יאללה נראה לי שהשילוב לברון-דוראנט-קרי–תומפסון יעבוד לא רע. לא?
אני לא בטוח בכלל שזה יעבוד יותר טוב מגרין-דוראנט-קרי-תומפסון.גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת אגו
אתה מבין שכל הקטע בשילוב של ארבעתם זה האין אגו והידיעה שהצלחה של אחד=להצלחה של כולם.
אתה באמת רואה את לברון מוותר על MVP של הפיינלס לצורך העניין?
גולדן סטייט משחקים iso עם לברון?
לא יודע..
אני מבטיח לך שלכולם שם יש אגו (בטח שלגרין). כמובן שכולם שמים את הצלחת הקבוצה לפני הכל. לדעתי גם לברון הוא שחקן כזה. אז נכון שכרגע נראה כאילו הוא החליט שהכי טוב זה שהוא ינהל ינווט ויקבע אבל על המגרש הוא תמיד היה שחקן קבוצתי ואני לא רואה סיבה למה זה לא יקרה גם במקרה המאד היפותטי הזה.
יניב,
אתה זוכר את הפיינלס של 2011?
הביקורת על לברון הייתה שהוא חלש אופי, שהוא לא "קילר" כמו קובי או ג'ורדן,
שהוא לא לוקח את המשחק על עצמו.
את אותה סדרה לברון סיים עם פחות ניסיונות זריקה מווייד.
זה מובן, ווייד של 2011 עדיין היה אחד מהשחקנים הטובים בליגה.
אבל הוא גם לקח פחות זריקות מכריס בוש!
בקיץ של אותה שנה זה היה ווייד שדרש ממנו לקחת את המושכות.
זה לא סתם שווייד ולברון עדיין חברים טובים, למרות שזה היה לברון שתפס את מרכז תשומת הלב באליפויות של 2012 ו-2013.
אישית, אין לי בכלל ספק שלברון מסוגל לתת לשחקנים אחרים לזרוק יותר ממנו.
מה שכן, שיטת המשחק ללא ספק הייתה צריכה להשתנות, כך שלברון ייקח חלק גדול יותר בניהול המשחק.
ציין עדו נכון שלברון הכי מתאים להחליף את גרין.
דיון נחמד, שמחזק את כמה לברון שחקן ייחודי. הוא יכול לעשות כל מה שגרין, שחקן אול אראונד מצויין, עושה + יכולת הובלת כדור ויצירה לעצמו מהטובות בליגה, משחק יותר טוב עם הגב לסל ויציאה הרבה יותר טובה למתפרצת.
לברון לא צריך להוביל את הכדור, הוא צריך שיהיה ברור שהוא מספר 1 ולא נראה לי שהוא חושב שמישהו יכול לקחת לו את זה, הוא הגיע למיאמי שהכוכב הבלעדי שלה היה וויד, אלפא יותר רציני מקארי ודוראנט באופי, והיה שם מספר 1 ללא תחרות אמיתית מוויד. בטח שקארי או דוראנט לא יהיו תחרות בשבילו.
דרך אגב, חוץ מזה שהם משחקים בסדרה הזו, מה משותף ללברון, ווסט, קורבר, פאצ'וליה וג'יימס ג'ונס?
אז כמו שעניתי לעידו מאז עברו הרבה מים בנהר.מעבר לזה מאותה נקודה הוא עשה שינוי גם מנטלי וגם מקצועי והבין שהדרך להפיק ממנו את הכי טוב זה הדרך שהוא משחק מאז וזה שהכדור אצלו והוא מקבל את כל ההחלטות רוב הזמן לטוב ולרע וזה באמת הדרך שבה לברון מפיק את המיטב שלו .מעבר לזה לברון אמר במוצהר ובגלוי שהשאיפה שלו היא להיזכר הכי גדול איפעם ואני לא רואה אותו מתחלק בתהילה יחד עם עוד שלושה(אין לו בעיה כל עוד יודעים שהוא זה שמנהל את ההצגה).עכשיו עידו למשל רשם לברון במקום גרין אז אתה באמת רואה את לברון עושה את התפקיד של גרין ומתרכז בהגנה/ריבאונדים.לצורך העניין אתה רואה אותו עושה טריפל דאבל ללא נקודות?.אני מאוד מתקשה לראות את זה קורה.
שוב אני מניח שזאת עדיין תהיה קבוצה מאוד מאוד מפחידה וטובה אבל עדיין הרבה פחות מגולדן סטייט הנוכחית ואתה תפיק מקרי,תומפסון,גרין/דוראנט הרבה פחות ברגע שתצוות להם את לברון.
שחוץ מלברון כולם נבחרו אחרי דארקו מילצ'יץ'.
מה שעידו כתב – דראפט 2003.
מה אתם אומרים ג'ימס ג'ונס הוא פחות או יותר בגיל של לברון.(אני מניח ששנתיים לפחות יותר גדול)הייתי בטוח שהוא בן איזה 40 וכבר במיאמי הוא היה בן איזה 35
ברור שזה היה עובד טוב, בדיוק כמו שבנבחרת לברון שיחק עם עוד כוכבים בצורה אחרת לגמרי
לברון הוא בעיית האגו
לברון בלוחמים והליגה סגורה ל4-5 שנים להקיף את לברון בחבורת קלעים ומגנים כאלה עם יכולת המסירה שלו והתנועה ללא כדור, ההגנה אני מדמיין את לברון חודר וקלי וסטף נעים בצורה מושלמת ביחד איתו
+ 1
ברור שלברון בג"ס היה עובד מצוין, כמו שהיה בנבחרת
טוב אתה יודע מבחינתך לברון היה עובד מצויין בכל מקום לא רק בכדורסל.
ברור.
אפילו כרמלו היה משחק אחרת אם היה בג"ס.
גם אותו ראינו משחק ממש מצוין בנבחרת ארה"ב
צודק
לא בטוח שאתה צודק. שנה שעברה כמעט ואוקלוהמה הדיחו את גולדן עם צוות מסייע חלש בהרבה מזה של קליבלנד. אז לא הייתי ממהר לפסול את הסיכויים של קבוצה עם דוראנט, קיירי ולאב.
+ 100
לא מאמין שעדיין לא נותנים פה מספיק כבוד לדוראנט.
תחליפו את לברון עם דוראנט – עכשיו – כזה 2:0 – והסדרה מתהפכת.
לברון עם הכניסות האיטיות שלו והבידודים המייאשים יוציא את כל שמחת החיים מ-ג"ס.
מנגד, דוראנט יתחיל לשלשל ואז קיירי ולאב יגלו את משמעות החירות (תשאלו את ראסל).
מנגד נוסף – דוראנט יעצור את לברון בהגנה. מי בלוחמים יעצור את דוראנט ?
היי מנחם רעיון מטורף שעלה לי –
למה שלברון לא יצטרף ללוחמים??
למה אתה בוכה? מה לא בסדר בזה שמישהו עובר לקבוצה מסויימת? הוא אפילו לא ויתר על כסף. למה קבוצה עם לברון לאב וקיירי ועוד אוסף לא נגמר של וותרנים אולסטארים לשעבר ושחקנים משלימים כפי בקשתך בתקציב הגבוה בליגה זה תקין? בוא קח ממחטה ותנגב את הדמעות
אף אחד לא אשם שלברון הרכיב את הקבוצה הכי יקרה בליגה ועדיין לא מצליח לנצח את הלוחמים. אם הוא באמת הכי טוב בהיסטוריה כמו שבאופנה להגיד עכשיו אז שינצח עם הקבוצה הכי יקרה בליגה
מה קשר יקרה? אין קשר ישיר בין כסף לאיכות, לא בכדורסל ולא בחיים בכלל
2. לברון אתלט חד פעמי וחסר תקדים, עם זאת רואים בבירור ירידה מאתלטיות שהייתה לו במיאמי (עדיין האתלט והשחקן מספר 1 בעולם).
4. במקרה שהגמר ייגמר בסווייפ הליגה תחווה מכה רצינית, ליגה לא יכולה לקבל פליאוף משמים שכזה.
5. אמור להיבחר באמצע סיבוב ראשון בחירת 14-20 ממש לא תופס ממנו, אתלט טוב אבל ללא יכולת קליעה ללא חוכמת משחק המיקום שלו נוראי וכמות הריבאונדים סופר מאכזבת לשחקן אתלטי כמוהו,ובלי יכולת מסירה הוא טוב בפיק אנדרול ואתלטי אבל ללא חוכמת משחק, חייב שחקן שיפעיל אותו ומערכת שתעבוד איתו על המיקום (עם היכולת האתלטית שלו הוא יכול לעשות חילופים אוטומטים).
6. לברון טוב מגורדן אבולציה של משחק (גם דוראנט טוב מגורדן אבולציה), הבעיה היא בנוסטלגיה אצל אוהדי כדורסל, במפגש ישיר בין הלוחמים לבולס ואפילו לדרים טים של 92 היה נגמר 50 הפרש לטובת הלוחמים (השחקנים היום הרבה יותר טובים חכמים בעלי קליעה ושליטה בכדור הרבה יותר גבוהה…) שוב זה אבולציה להסתכל בבולס נגד יוטה ובדרים טים של 92 ולהבין כמה הרמה עלתה. הבולס היו צריכים משאף ומסיכת חמצן כדי להתמודד עם הלוחמים (עדיין קבוצה מדהימה ואחת הגדולות בהיסטוריה).
7. הוק שוט זה נחמד אבל משחק הפוסט נפגע אנושות מכניסתה של ההגנה האזורית,
כספקן בלתי נלאה אני מקבל את גישתך לגבי "מקדם הנוסטלגיה" ומסכים שיש נטייה להאדיר את העבר על חשבון השכל הישר.
(ברור לך שיהיה פה "אבל", נכון? 😉 אז הנה:)
אבל מייקל חורג מזה לדעתי. ראשית איננו משווים כאן אנשים מהמאה ה-12 לאנשים היום. האבולוציה של המשחק התקדמה קצת אבל פיזיולוגית אין שום הבדל. נשאר העניין הפסיכולוגי.
אני משוכנע שבכל מצב, מול כל קבוצה כולל ג"ס של היום, MJ של שנות ה-90 היה מנצח. אם היה מפסיד היה הולך הביתה, שובר את הראש ואת הגוף ואת הלב ואת כל השכונה אם צריך, וחוזר במשחק הבא עם דברים שלא הכרת. כי הוא קורץ מחומר של ווינרים נצחיים. מלך מלכי האלפא-דוגס של כל הזמנים. לפקודה שלו כל הקבוצה היתה נכנסת לחדר כושר ואוכלת דוגלי ושותה בנזין אם צריך. ומעצמו היה דורש יותר מכולם וגם מקיים. ראינו את זה בזמן אמת.
הפעם היחידה שחרגה מזה היתה ב-95 כשהוא חזר אבל לא היה מספיק זמן להתארגן ואורלנדו הדיחה את הבולס עם שאק ופני והוראס גרנט בשיאם. ומה קרה אחרי זה אנחנו יודעים.
#נוסטלגיה
נוסטלגיה.
וכשחזר אחרי הפרישה הרכיבו לו מגה-סופר-טים בדיוק כמו ג"ס היום ולכן הליגה נסגרה ל-3 שנים
תגיד תודה שפרש אחרת הליגה הייתה סגורה ל-8 שנים ולקבוצה שלך לא היו אליפויות
סליחה שאני אומר זאת אבל הצחקתני.
אולג׳ואן התראיין מספר פעמים ואמר שחבל שהם לא נפגשו עם שיקגו. היה לה מאצ׳אפ טוב מאוד מולם. זה לא מקרה שאורלנדו הצעירה וחסרת הניסיון ניצחה את שיקגו
ברוך אתה מסתכל על הנקודה של הטוב בהיסטוריה בדרך לא נכונה.ברור שכיום השחקנים טובים יותר,מתאמנים טוב יותר וכפי שכתבת האבולציה.העניין הוא שאתה עושה סוג של השוואות(או מנסה בכל אופן) אתה צריך להתייחס לנקודה שהקפטיין העאלה.תיקח את מייקל ג'ורדן ושים אותו בתקופה שלנו,יחד עם התנאים של היום ואתה תראה עדיין שחקן דומיננטי ושולט.אני סמוך ובטוח שג'ורדן בחופשת הקיץ היה הולך וכל הקיץ זורק שלשות עד שהוא היה הופך לקלעי של 40% לפחות מהשלוש.
ג'ורדן אכן פיתח זריקה לשלוש, בשנים הראשונות הוא הסתמך על האתלטיות כדי לחדור אז נתנו לו מטר ולכן בעונת 89-90 הוא היה 12 בליגה בשלשות בעונה ב- 38% לא רעים ( 92 שלשות זה מגוחך ביחס למספרים של היום, אבל זה מראה על השינוי במשחק. המוביל באותה עונה , עם 158,לא היה נכנס היום ל-25 הראשונים).
אחר כך חזרו להצמד אליו והוא הרג אותם בדרכים אחרות.
אין ספק בכלל שבמשחק של היום שמחפשים שלשות ואימוני הקליעה השתפרו הוא היה שחקן של מעל 40% ל-3.
אבל כל הויכוח מיותר.
מייקל ג'ורדן יהיה תמיד הכי טוב לא כי הוא השחקן הכי טוב (סיכוי לא רע שהוא גם הכי טוב) אלא בגלל האסטטיקה.
ג'ורדן נראה כאילו משחק הכדורסל הומצא בשבילו, לברון נראה כמו טנק, שאקיל נראה כמו טנק, אולג'ואן עם כל היכולות המדהימות שלו והורסטיליות עדיין היה מתחת לסל רוב הזמן..
כשראינו את ג'ורדן היה נראה במבחן העין שכך נראה כדורסלן מושלם, הכדרור, הריצה לאורך המגרש, הריחוף, הפייד אווי, השמירה הצמודה.
זו חוויה אסטטית שאף אחד לא שיחזר (במובן הזה, קובי בריאנט אולי הכי קרוב)
יותר מאשר אימוני הקליעה השתפרו, קשת השלוש קטנה. אז, ורק אז, מייקל עלה מעל 40%. שתי עונות אחרי הוא כבר עמד על 23.8%.
1+
+23
תיאור מדוייק. רק שהחלום הצליח להביא אסתטיקה גם לעמדת הסנטר, בעיקר עם הדרים שייק. קלעת בול לגבי לברון שהוא נראה כמו טנק. ואם כבר מדברים על אסתטיקה מייקל היה יפיוף ולברון אייפ.
החלום היה תופעה חד פעמית מבחינתי שיא האסתטיקה שראיתי משחקן,
2.15 מ' או משהו באזור שמתנהל במגרש כמו גארד…
גורדן לעולם לא פיתח קליעה מ3 קירבו את הקשת, המשחק כל כך התקדם ב20 שנה האחרונות שזה מדהים, לעולם לא היה ריכוז של כישרון כמו שקיים אצל הלוחמים+ שיטת משחק של הנעת כדור (4 שחקנים טוף 3 בעמדה שלהם שלהם,2 עילויים התקפיים, 3 הצלפים הטובים בעולם ושחקן ההגנה של הליגה). אני לא מאמין באלפא דוג+ המושג הווינר האולטימטיבי (מייקל גורדן לעולם לא הפסיד בגמר אבל הפסיד בפלייאוף מספר פעמים הפלייאוף לא חשוב?) לגורדן בנו קבוצת על לאחר החזרה מפרישה עם רודמן למזלו לא נפגש בגמר עם יוסטון שהיה לו מאצאף מהגיהנום מולם.
החלום היה יותר אסתטי.
הוא היה השחקן הטוב בהיסטוריה
🙂
הויכוח מהנה מאוד ואני מאלו הטוענים שלשחקנים של פעם הייתה איכות גדולה יותר.
עם זאת, אין לי ולדעתי לאף אחד אחר, כולל השחקנים עצמם, כולל פיני הטרול מוואלה, שום דרך לדעת ואין דרך להוכיח איך היה נגמר מפגש בין קבוצות העבר לקבוצות ההווה או מי באמת השחקן הגדול בכל הזמנים.
לא ברמת יכולות המשחק של השחקנים ולא פחות חשוב גם לא ברמה המנטלית.
הכל ספקולציות ותחושות.
אחרי שזה נאמר, להערכתי לבולס של 96 היה מאץ בהגנה מול כולם בלוחמים חוץ מקארי. מנגד, לא רואה מישהו בלוחמים עוצר את משחק הפוסט של גורדן ופיפן.
ואז פחות או יותר זה מגיע לצד המנטלי, בתחושה שלי שהבולס היו מצליחים להוציא מאיזון את הלוחמים.
כל מי שיגיד אחרת טועה כמובן 🙂
אחלה מעורב….
ואולי דוראנט יעבור לקליבלנד בעונה הבאה כדי להיות אלטרנטיבה ללוחמים?
עם המג'נון הזה אי אפשר לדעת 🙂
דוראנט מג'נון?
אולי כי נשאר כל כך הרבה שנים עם הטירוף של הצ'יטה 🙂
נניח שזה היה אפשרי מבחינת תקרת השכר :
אחרי שנפטר ממג'נון אחד ( ראסל ) הוא צריך מג'נון אחר (לברון) ?
הוא רוצה ליהנות . יש הנאה בלשחק עם לברון ?
תענוג מנחם תודה רבה.
אישית אני לא מבין את האובססיה לדירוג. לי זה קצת פוגם מההנאה למשחק. מה זה משנה כל כך מי גדול ממי. תנו להינות מהדבר הזה שתמיד אפשר למצוא בו נקודות אור גם אם הניקס היו מגיעים לגמר מול הסאנס.
לי נראה שמבחינת שמירה מייקל, פיפן ורודמן מנטרלים את קרי, דוראנט וקליי.
מסכים עם זה שאבולוציונית, ללוחמים יתרון ענק.
הדרך היחידה בה להברון ייקח עוד אליפות היא לעשות שוב את התרגיל של מיאמי. אם יאסוף את כריס פול, כרמלו, ואיזה בטלר נחמד כתוספת אז וגם אז בספק אם יצליח, תהיה לו עוד אליפות.
הלוחמים הולכים לסמן אבן דרך הסטורית בליגה
בהנחה שישמרו גם על קליי וכולם נשארים, יש סיכוי מעולה לשושלת מאד דומיננטית לארבע חמש שנים הקרובות.
שכחת שכבר 2017? פול+לברון+כרמלו=חיתולי שקמה
לא שכחתי, הוספתי להם את באטלר 😉
לפלא הזה של לברון וליכולת של לברון להפר את חוקי הפיזיקה יש שם, קוראים לזה סמים אסורים בספורט.
מה ההבדל בין הטענה שלך שלברון משתמש ב-PED,
לבין הטענה (בצרוף כתבת הפייק ניוז המקוממת) שאחד הטרולים שמציפים את האתר לאחרונה כתב,
זו שטוענת שקרי משתמש ב-PED?
אתה חוזר ושואל אותי את השאלה הזו שוב ושוב ונראה לי שהתשובה ברורה לך
היות ונמנעת מלענות,
אז לא. התשובה לא ברורה לי.
ראית את סדרת הגמר בעונה שעברה? ראית איזה תשוש וחסר כוחות נראה לברון בשלושה משחקים הראשונים? ופתאום במשחקים הבאים הוא נראה ושיחק כמו לברון בגיל 18, אתה באמת מאמין שזה תוצר של מדיטציה בלבד?
ראית את יכולת המשחק "המשתפרת" שלו בגילו?
מה קרי עושה? מכדרר מצוין? צולף מהשלוש? עלה 15 קילו? אם אני אוכל מקדונלדס פעמיים בשבוע אני עולה 30 קילו.
אגב, גם ווסטברוק צורך לדעתי סמים אסורים בספורט.
אני לא זוכר שהוא היה תשוש וגם המספרים לא בדיוק מראים זאת, אבל זורם עם זה. היה תשוש, לקח חומר X ופתאום נהיה סופרמן.
עכשיו בבקשה, אם לא קשה לך, מהו אותו חומר X שגורם לשחקן להפוך מתשוש לסופרמן (הרי אנחנו יודעים שסטרואידים זה לא משהו שיעזור מהיום למחר)? וכן, אם תוכל לצרף קישור להשפעותיו של אותו חומר X אודה לך.
יכולת המשחק המשתפרת קשורה לסגנון המשחק, ולא ליכולות פיזיות.
תתבונן על סגנון משחקו ב-2009:
הרבה יותר בנוי על אתלטיות. מה שהיום הוא מסיים בקרש סל,
פעם הוא היה מסיים בהטבעות.
היו הרבה שחקנים גדולים מלברון, ואתלטיים מלברון. אבל לא היה אחד כזה ששילב את הגודל, הכוח, והאתלטיות, עם מיומנות כדרור, מסירה, קליעה, וראיית משחק, כמו לברון.
והמיומנות הזו – אין PED שמאפשר לרכוש אותה.
בפיינלס של 2016, במשחק 3 לברון נראה רחוק מלהיות תשוש.
אתה יודע מה ההבדל בין משחקים 1 ו-2, לבין משחק 3?
הביתיות.
ומקדונלדס?
אז כן, להבדיל מיכולת קליעה, או כדרור,
לצורך העלאת מסת שריר כן משתמשים ב-PED.
אתה מוצא את זה שאותו קרי השברירי עם הקרסוליים מהזכוכית,
הופך לשרירן שמרים 400 פאונד בדד ליפט (180 קילו, ותודה לטרול שצירף את הקישור…),
פחות מחשיד?
אישית,
מציק לי הצגת תאוריות של אשמה כעובדות.
אני תמיד מעדיף להאמין בחזקת החפות.
רק שתדע –
כאשר אתה כותב שלברון משתמש בסמים אסורים ללא עדות, או משהו שקרוב לתאוריה סבירה,
אתה מחזק את ההייטרים שכותבים את אותו הדבר על קרי, או על קובי.
תודה על שענית לשאלה!
סליחה על השאלה הטפשית, אבל העלאה של 15 קילו לא אמורה רק לפגוע במישהו עם קרסוליים שבריריים? כלומר, עכשיו הם אמורים לסחוב אקסטרה משקל, לא?
ובקשר לדיון עצמו, אני אישית מקווה שכל השחקנים, אלה שאני מחבב יותר ואלו שפחות, לא לקוחים חומרים כאלה. מקווה, כבר לא כל כך מאמין, אך בעיקר שרוי בעלטה
א – כן. עלייה לא טבעית המסת השריר מגדילה את הסיכון לפציעות במפרקים, על אחת כמה וכמה בטווח הארוך.
בנוסף, אחת הבעיות של שימוש ה-HGH זה הגדלת הסיכון לפגיעה ברקמות החיבור.
ב. בטווח הקצר – לא. אחד השימושים ב-HGH הוא קיצור תקופות משך ההחלמה מפציעות.
כמו כן, חיזוק שריר הסובך (שריר התאומים) ושרירי מיתר הברך (הירך האחורית) עוזרים במניעת נקעים עתידיים.
למען הסר ספק –
אני משוכנע שקרי לא משתמש ב-PED.
הסיכון גדול מדי, וסט היכולות שלו הוא כזה שהתועלת האפשרית מ-PED קטנה מדי.
אני מאמין שספורטאי ברמתו של קרי פשוט בחר לעבוד קשה, על המשחק שלו, ועל הגוף שלו. זה לא סתם שהוא מתגאה בהישג של 180 קילו דד ליפט. זה בדיוק התרגיל שמחזק את השרירים שתורמים למאמץ להימנע מפציעות בקרסול.
אני מסכים עם כל מי שמבקר את ה-NBA על כך שהם לא מיישמים בדיקות מחמירות יותר נגד PED.
אבל אני עדיין בוחר להאמין בחזקת החפות.
על אחת כמה וכמה כאשר יש 0 ראיות, אפילו נסיבתיות, לשימוש.
האווי, אני לא יודע מי משתמש ולמי לא. באמת שאין לי מושג. ברור שיש כאלה שזה יותר רלוונטי עבורם.
מה שכן, אם מישהו משתמש, אז זה לאורך תקופה.
אין דבר כזה שאתה שותה מיץ ופתאום משחק יותר טוב.
אין דבר כזה שאתה יוצא לחופש שבוע – ולא משנה מה תעשה בו – ופתאום תחזור 10 ק"ג יותר של שרירים.
דברים כאלה הם פרי דמיונם של קונספירטיבים שלעולם לא יודעים להסביר רציונאלית באיזה חומר נעשה שימוש ולקשר בין ההשפעה של החומר להשפעה על גוף השחקן.
+1000 לגיא ולמתן
מנחם,
אפשר להזמין סיקור מיקצועי של זעפרני למישחק הבא??
בזמן האחרון הבדיחות והניחוסים פה עלו לרמה אחרת…
לפני שאנחנו מתחילים לדון במתי אם ואיך לברון יקח עוד אליפות לא כדאי שנחכה קצת ונראה מה קורה עם העונה הנוכחית?
גם בשנה שעברה בדיוק באותו מצב התחילו אותם דיונים על את מי צריך להביא לקאבס ומה לעשות עם קווין לאב.
קליבלנד לא גמורה היא בסך הכל הפסידה שני משחקי חוץ. המטרה הייתה לגנוב משחק חוץ אחד משניים זה לא עבד.אני לא רואה מצב בו קליבלנד עם הגב לקיר מפסידה את השלישי, יש לה מספיק כלים כדי לנצח.
לברון לא גמור בניתוח של דוק טוב לאנשים רגילים כמוני למשל. לברון הוא בין יחידי הסגולה. קארים קרל מלון, סטוקטון שיחקו עד גיל 40.בשלב זה של העונה לברון מסתכל על המשחק הבא ולא על איך תכתב ההיסטוריה לגביו. כנ"ל הווריורס , זה ממש לא מעניין אותם אם הם טובים מהבולס של גורדן, יש להם עוד גמר על הראש ו 2 משחקי חוץ קשים נגד לברון ,לאב ,אירווינג.
לגבי אדביו הוא מדורג 14 בנבא דראפט. כך שמוקדם להצהיר שהוא בבחינת סטיל, הרי אם יבחר 14 זה יהיה מעבר לסביר מאוד.אני מסכים שסקאוטים (רובם) לא דלוקים עליו, ואכן יש סיכוי גבוה שיבחר נמוך.
אפרופו קראתי איפשהו שלברון כבר 29 סדרות רצופות מנצח משחק חוץ אחד לפחות,אז כל מה שהוא צריך זה לנצח לפחות משחק אחד בבית
נכון.
לפחות ניצחון חוץ אחד בכל סדרת פלייאוף מאז ההפסד לאורלנדו ב-2009
אם הקאבס ינצחו אח בבית, מוטב שיהיה מחר
אני באמת לא יודע מה אני חושב על בול והלייקרס.מצד אחד זה באמת נראה שההייפ סביבו מוגזם מה עוד שהחבר'ה פה מאוד מתלהבים מג'קסון.
מצד שני אומרים שהוא רכז אמיתי שקודם כל חושב על מסירה ועושה את האחרים לטובים יותר וזה מתאים לצעירים של הלייקרס(בעיקר לראסל)
היה לי ברור שהרייטינג של הפיינלס יהיה גבוה.זה הפיינלס שאני הכי נהנה ממנו מאז האליפות האחרונה של קובי נגד בוסטון.
בחינם לא הייתי מביא את לברון לוורירס.הסיבה היחידה שהתאהבתי בוורירס הוא סגנון המשחק שלהם ולברון פשוט לא מתאים לסגנון הזה
כשייש לך 7 אולסטרים על המגרש ועוד כמה אולסטארים לשעבר הרייטינג יהיה גבוה.זה לא משנה בכמה הסדרה תיגמר עדיין יהיה סיפור גדול בין אם זה ב 4 משחקים[0-16 הפלייאוף המושלם סוויפ על לברון חילופי משמרות בין לברון לדוראנט ועוד] ובין אם זה ב 7 משחקים.אין לי מושג לגבי נתוני הרייטינג בעבר אבל סתם הערכה-ככל שיש פחות סטאר קוואליטי על המגרש כך הרייטינג יהיה יותר נמוך סטייל סן אנטוניו-דטרויטץ.אבל זו רק הערכה
זה עניין אותי אז בדקתי עכשיו.שלושת הגמרים עם הרייטינג הכי נמוך משנת 87
1-שנת 2007-סן אטוניו נגד קליבלנד עם לברון בלי כוכבים.
2-שנת 2003-סן אנטוניו-ניו גרזי
3-שנת 2005-סן אנטוניו נגד דטרויט
בקיצור האינטרס של הליגה הוא שסן אנטוניו לא תגיע לגמר
חחחחחחחחחח ענק
2005 מול דטרויט היה אחלה גמר אבל השניים האחרים היו שיעמומונים לא נורמליים.
באותן שנים המזרח היה עוד יותר גרוע ממה שהוא היום. חוץ מדטרויט שקרעה את הלייקרס ב-2004 כולן היו אפורות, עם כל מיני קרי קיטלסים ואנטואן ווקרים כאלה.
ממש מסכים עם כל ההנחות שלך מלבד אחת. דוראנט-קארי לטעמי פחות טובים משאק-קובי בשיאם, ופחות טובים מג'ורדן-פיפן. מצד שני הצוות המסייע של דוראנט קרי עליון על הצוותים של הצמדים האחרים.
מסכים אתך מאוד אסי, אולי עוד שנתיים-שלוש הדיבור השתנה אבל כרגע לגמרי מדויק
זה לא אני שכתבתי שהם הצמד הטוב מכולם. רק העתקתי מיויוב
מעורב מעולה מנחם. דוראנט וקרי הם צמד הMVP היחידים בהיסטוריה שמשחקים ביחד כששניהם עוד לא בני 30, כלומר בפריים שלהם, ככה שיש פה שילוב של שני שחקנים אדירים שמנצלים את מלוא הפוטנציאל שלהם באותה נקודת זמן. עוד מוקדם לדעת אבל אם ימשיכו ויצרו שושלת לדורות אין סיבה שלא יהיו בטופ של הטופ. לבולס אין באמת סיבה לעשות טרייד על ג'ימי, אין הרבה כמוהו בליגה והוא עדיין צעיר ומשתפר מעונה לעונה, אני לגמרי רואה אותו מוביל פרנצ'ייז עם השחקנים הנכונים לידו. אני לא מופתע מהרייטינג הגבוה של הגמר בינתיים, בסה"כ מדובר במצב שאף פעם לא קרה שבו 2 קבוצות נפגשות פעם שלישית ברציפות במעמד הזה, זה מוסיף למדורה כי מתחילה להיווצר יריבות אמיתית, בנוסף גם כמות הכוכבים העצומה על המגרש מסקרנת אנשים כי המשחק מתעלה לגבהים מטורפים. אבל אם ייגמר בסוויפ של הווריורס או אפילו 5 משחקים אני לגמרי רואה ירידה באחוזי הצפייה בעונה הבאה ובמיוחד בעונה הסדירה בהנחה שהווריורס נשארים באותו ההרכב פחות או יותר, לאנשים לא יהיה עניין אמיתי לעקוב.
שוב, זה לא אני שכתבתי שהם הצמד הטוב בהסטוריה. רק העתקתי
תודה דוק
"עצם העובדה שלברון נראה העונה חזק ומהיר כאי-פעם הוא פלא טבע."
בחייאת דוק הנקניקיה הסרוחה לוקחת חיזוקים של הדס,הוא תופעת טבע מיי אס,(וגיא,אף אחד לא קבע,אני קבעתי)
להפוך לשחקן-מאמן …….. הפלולה מאמן ,מנהל ,אימא תרזה,מת להיות גם אלוהים,
באמת הגיעע הזמן שתילמד קצת ותיקח דוגמה מהמישפטים המבריקים של מנחם הגאון..
סתום את הפה הדפוק ש'ך ,נורטון,פיני,יחולה נפש
לברון ואדם סילבר צמד יותר טוב מקארי ודוראנט
אני באמת לא מבין את כל הסיכומים האלו על הגמר הנוכחי..גם שנה שעברה הקאבס היו במצב הרבה יותר גרוע אחרי 2 המשחקים הראשונים שהפסידו ב-48 נק' הפרש בטוטאל, וכולם הספידו אותם ודיברו על סוויפ ובלה בלה בלה..וכולם יודעים איך זה נגמר. אז אמת שהעונה הלוחמים הרבה יותר טובים בגלל דוראנט ובטח ובטח שהם בכושר אדיר, אבל מפה ולבוא לטעון את כל הטענות האלו ולעשות סיכומים וכו' על דוראנט שהוא יותר טוב מלברון , ולברון יותר יזה באליפות ועוד כל מיני שטויות..אז הקאבס הפסידו 2 משחקי חוץ נגד קבוצה באמת אדירה , סו וואט?? אני משער לעצמי שבאמת מלכתחילה המטרה של הקאבס היתה "לגנוב" משחק חוץ אחד בעמק הסיליקון בכדי להגיע בפוזישן יותר טוב לאוהיו. אז זה לא קרה וזה לא נורא. עכשיו הסידרה עוברת מזרחה ושם באמת הסיפור שונה והכל יכול להיות. זה היתרון של סידרה ארוכה. אומנם לברון טען אחרי משחק מס' 2 שבשבילו אין שום הבדל איפה הוא משחק ,בבית או בחוץ,אלא שלקבוצה עצמה, יותר מדוייק לשחקנים ה"משלימים" (שעד עכשיו פשוט מסריחים את הפרקט) זה יותר טוב כי כך הם מרגישים יותר ביטחון עם הקהל הביתי והם יוכלו לתרום יותר. אני לא מאמין שנגיע למצב של פו, פו, פו, פו, כי בכל זאת לדעתי הקאבס שווים בבית לפחות ניצחון אחד.
הם חייבים לעלות למשחק 3 בידיעה שאם הם מפסידים , ולא משנה בכמה, הסידרה גמורה והסוויפ יהיה מאוד אבל מאוד משפיל שעוד ידברו עליו הרבה (וכל זה בלי למעט כמובן בגדולה של הלוחמים)
מסכים איתך. עוד מוקדם לסכם.
אבל יש שני שינויים עיקריים לעומת שנה שעברה:
1. דוראנט (אלא מה?)
2. קרי בא לשחק. שנה שעברה הוא בא למשחק (תשאל כל שכיר – הוא יסביר לך את ההבדל בין לבוא לעבוד לבין לבוא לעבודה…).
אישית אני מקווה ל- 4:0, אבל מאמין שקליבלנד תיקח לפחות משחק בית אחד. יגמר 4:1.
1. אם זה נכון זה עדיין לא חוקי על פי חוקי הליגה. גם לבקר שופט חוקי בקליפורניה אבל לא בnba
2. לברון עוד יכול לקחת אליפות השנה. צריך עוד נחיתה קשה על הקרסול של דוראנט ואולי עוד גירוי של דריימונד. יקום שלם ישמח להפוך את הסדרה לתחרותית. לגבי לברון פיזית כבר גומרים אותו 3 שנים. לפני שבוע קבעו שהוא לפחות ברמה של mj בעוד שנה הוא יזדקן פתאום? קשה לי להאמין. בנוסף קבוצות נקמה לא תמיד מתרוממים בסיום הנקמה. סן אנטוניו של 2015 זו דוגמא מצויינת. שובע זו הרגשה טבעית אצל כל אחד בין אם במודע או שלא. יש עוד פקטור ששוכחים להזכיר. דור העיתונאים שלא ראה את מייקל בלייב מתחיל לפרוץ לקדמת הבמה. נמאס לו לשמוע על ההוא ובא להם להיות חלק ממשהו גדול. לברון נותן להם את הפירצה שקובי לא. ושום נתון כזה או אחר לא ישנה זאת. לברון יכול לקלוע 4 נקודות למשחק עד סוף הקריירה. הפור כבר נפל ורק מחכים שהקולות הישנים יעופו הצידה כמו שקרה להם שראו את ווילט וראסל (אתה לא דוגמא דוק כי המוח שלך חד וצעיר בגישה ולא שוחה במיץ נוסטלגיה בלבד).
3. האם ג'ימי הוכיח שהוא עושה אחרים סביבו טובים יותר? לא רואה אותו אי פעם הופך לשחקן המרכזי בקבוצה אלופה. בינתיים כבר שנתיים מאז פרץ וסביבו יש רק סיכסוכים דם רע ואנדר אצ'יבריות של השחקנים הצעירים של הבולס.
4. נכון שמתח הוא מרכיב חשוב אבל תשוו את נתוני הגמר הזה עם הסדרות הכי מותחות כמו 2005. החברה פה באתר במיעוט. אף אחד לא מעוניין בגמרים מותחים של 88-86 כשהקבוצ7ת מטילות לבנה אחר לבנה. מתח בכדורסל זה דובדבן אבל הבשר הוא ברמת הכדורסל. לא מאמינים? תראו מה קרה ב2014 כשהספרס הביסו את ההיט. הרייטינג היה גבוע מהגמר המותח של 2013.
5. מדובר על רול פלייר טוב ב2017. בעיניי שווה סוף סיבוב ראשון. מאוד חזק פיזית אבל אין לו שום יכולת קליעה מעבר ל3 מטרים. בכדורסל של היום זו בעיה. הוא יכול להיות תוספת טובה ללייקרס כמו תומאס רוביסון רק יותר אתלט (רובינסון אחד הריבאונדרים הטובים פר דקת משחק).
6. באיזה חוקים משחקים בשל היום או בשל אז? האם נותנים את אותם טיפולים רפואיים ואימונים? האם לובשים את הנעליים של היום?
7. מג'יק המאמן…נשמע מוכר. שיתרכז בלהביא פרי אייג'נטס ובדראפט. למרות שזה נחמד לשחקנים
8. אין סיכוי בעולם שהלייקרס מוותרים על לונזו. הכל ספינים. כנראה שהם שמעו שמועה על כך שהסלטיקס שוקלים לבחןר בלונזו ולסחוט נכס מהלייקרס. הם משדרים לכולם שלונזו לא בכיס שלהם. זו גם הזדמנות להרגיע את לאבר שנכנס למקלט בשבוע האחרון בכך שיאפשר ללונזו להתאמן במקומות אחרים. הלייקרס כארגון נעול על לונזו ואהיה בשוק טוטאלי אם יהיה אחרת.
9. לא הם לא (רק 3-0 ישכנע אותי בכיוון)
10. לא הם לא (שאק קובי? צ'יימברלין ווסט? מג'יק קארים?)
ג'ון אני עובד על מוק דראפט מורחב אני אשמח לכתובת מייל שאוכל לשלוח לך להסתכלות
johnjohn2214@gmail.com
חשיבותו ההיסטורית של לברון ג'יימס היא בעיניי חברתית יותר מאשר ספורטיבית.
תקנו אותי אם אני טועה, אבל אין עוד ספורטאי בסדר גודל שלו ובמעמד שלו שמתבטא בכזו ישירות בנושאים של גזענות ודיכוי חברתי ופוליטיקה וכו' בלי לפחד שזה יפגע במעמדו.
בניגוד למייקל ג'ורדן שתמיד נשמר ושמר על עצמו, אני זוכר מאוד את האמירה שלו רפובליקנים/לבנים גם קונים נייקי. את ג'ורדן מעולם לא אהבתי, טוב גם את בריאנט מעולם לא אהבתי.
אולי יש לי קושי לאהוב שחקנים שנחשבים לטובים ביותר… מעניין…
אהה…….. ביל ראסל? קארים? מוחמד עלי?
הם לא ספורטאים פעילים, בני תקופתו של לברון.
אין ספק שבתקופתם נדרש אומץ רב יותר להתבטא כך.
איך שהוא אצל לברון, אני תמיד מקבל את התחושה שהדברים שהוא אומר, גם החשובים, נאמרים כחלק מבניית ה'מותג', ושמירה על ה'מורשת' (מורשת, אפשר לחשוב שהוא רחבעם זאבי…). ברור שזה סובייקטיבי, וחסר חשיבות, אבל אצלי זה מוציא את הטעם גם מהפעולות הראויות שלו
MJ היה כזה גדול על המגרש שממש לא מעניין אף אחד מה עשה מחוצה לו. ככה זה עם אגדות אמיתיות. ראה בוב דילן שבא לך להפליק לו בשל אופיו הנפסד
תגדיר אופיו הנפסד של בוב דילן.
בעיניי דילן הוא הגדול בתוך עולם המוסיק ומחוצה לו.
הגדול מכולם*
ברור שאני מת על היצירה שלו, אבל את ההתנשאות שלו קשה לסבול. החל מאופן ה(אי)תקשור שלו עם הקהל (הייתי בארבע הופעות, שתיים בארץ ושתיים בארה"ב) ובעיקר זה שלא הגיע לכבד את המעמד שכיבד אותו בפרס הנובל.
הבנתי. אני לא חושב שמדובר בהתנשאות.
(בתגובה לכדור הרעם):
נכון, זו לא התנשאות מכוונת. אולי ההגדרה הנכונה היא ש"הוא לא רואה אף אחד ממטר". יותר נכון מילימטר.
אני איבדתי את דילון ברגע שהתכחש ליהדות.
לברון לא יקח השנה, יתבאס, ילך הביתה ויחשוב על תכנית לשנה הבאה. כמה אפשרויות:
א. לעזוב, שוב, את קליבלנד לטובת קבוצה שבתוספת לברון תוכל להתמודד עם הלוחמים (בוסטון? ויזארדז?). להערכתי סבירות אפסית.
ב. לבנות מחדש את הקאבס – צריך שוטינג גארד וסנטר, לפחות. רדיק ודיג'יי? השלישייה של הקאבס עם השניים האלה יכולה להתמודד עם הלוחמים. סתם דוגמא, לברון יחשוב על משהו ולדעתי גם יסכים להתפשר בשכר כדי שזה יקרה. ואם לא יצליח בשנה הבאה אז בזו שאחריה. לברון לא מהסוג שנשבר.
מה שיפה בסיטואציה הוא שמכאן זה רק downhill. יש מחיר לאופורטוניזם וכשאתה בונה גלאקטיקוס קח בחשבון שיש לו רק ריצה אחת. בגולדן סטייט, להזכירך, למעט דוראנט כל הפרנצ'ייז נבנה מלמטה דרך דראפטים
כמו איגי וליווינגסטון?
אתה לא רציני. שניהם טריידים שוליים. זה שאיגי מצא את עצמו במועדון והתפתח כל הכבוד לו. "פרנצ'ייז" הכוונה לטריו הסטארים
שניהם באו כשחקנים חופשיים וההבאה של איגי היא זו שהתניעה את הקבוצה הזאת שרק אחרי שהוא הגיעה הפתיעה את כולם ועשתה עונה מצוינת שלאחריה הם עוד יותר הפתיעו וזכו באליפות.
מה עוד שנראה לי מצחיק להגיד שהפרנצ׳ייז צמח מהדראפט ואז להגיד שהפרנצ׳ייז הם רק שלושת השחקנים הטובים שנבחרו בדראפט כי למיטב זכרוני עוד לא משחקים בליגה 3 על 3
הגיע ולא הגיעה כמובן
יש לי פתרון יותר טוב ללברון; הוא יכול לקחת משכורת יותר נמוכה ולהצטרף שנה הבאה לווריורס. כל האידיוטים יספרו לו אליפויות ויגידו שהוא יותר טוב ממייקל. אולי גם נעעשה השוואה בין הדואו לברון ודוראנט למייקל ופיפן, מה רע? הרי זה לא משחק קבוצתי, זה לברון נגד קרי, ודוראנט.
הקבוצה הכי מלאת כישרון שהייתה בליגה?
הלייקרס של 69'.
הם הקבוצה היחידה בתולדות הליגה עם 3 שחקנים בטופ 5 של אותה עונה ב-PER (ווסט ראשון בליגה, ווילט שני, ביילור חמישי).
ביילור היה רביעי בליגה בנק' למשחק,
ווילט היה ראשון בריבאונדים למשחק, ובאחוזים מהשדה.
הם הגיעו לפיינלס כפייבוריטים מול הסלטיקס,
כאשר הביתיות שלהם.
והם הובילו 2 – 0 אחרי 2 המשחקים הראשונים.
כידוע, הסדרה נמשכה 7 משחקים אחרי שכל קבוצה ניצחה ב-3 משחקי הבית הראשונים שלה בסדרה,
וזו הייתה בוסטון שזכתה באליפות אחרי שניצחו במשחק 7 את הלייקרס בלוס אנג'לס בתוצאה 108 – 106 למרות משחק אדיר של ווסט (42 נק', 13 רב', 12 אס').
זו הייתה השנה הראשונה בה חולק פרס הפיינלס MVP,
וזו גם הפעם היחידה שהזוכה הגיע מהקבוצה המפסידה (ג'רי ווסט).
הבאת דוגמה מהפרה-היסטוריה. אמנם נכונה מתמטית אבל זה באמת היה בתקופה אחרת ומוקדמת גם באבולוציה של המשחק ובעיקר שהיו הרבה פחות כשרונות להתחרות בהם. מעלה שוב את הערכתי שאם ג"ס יקחו את שני המשחקים הבאים הם יהיו הקבוצה הגדולה בהיסטוריה, ועם סטאמפה
לא מסכים קפטן.
שוב – אולי מבחינת דומיננטיות בעונה או תקופה ספציפית.
לא בהשוואה לקבוצות עבר.
זו השוואה שאי אפשר לבצע. כל העמדת הרכב זה מתקופה זו מול משהו מתקופה אחרת היא מופרכת מיסודה. כוונתי שקבוצה שמגיעה שלוש פעמים ברציפות לגמר, מנצחת את הראשון, מפסידה את השני (תוך שהיא קובעת שיא נצחונות בעונה) ומנצחת את השלישי ב-16:0 היא הכי ראויה לתואר "הקבוצה הגדולה בהיסטוריה". שוב – הם צריכים לטאטא את הקאבס וזה עוד לא קרה…
פשוט לא.
מבחינה הסטורית של גדולי המשחק אי פעם – יכול להיות שאתה צודק.
אבל מבחינת האיכות בעונה ספציפית – זה ללא תקדים.
בווריורס משחקים 4 שחקנים שהם בטופ 3 בעמדה שלהם בליגה, וזה בהערכה שמרנית…
22.2 היא תגובה לגיא.
צמד הקלעים שהיה נחשב הכי טוב בהיסטוריה לפני עונה , הוסיף לעצמו את אולי הקלעי הכי שלם שראה המשחק הזה , 2 מ3 השחקנים הטובים בליגה, ושתי אולסטרים , כולם כמו שדדי אמר טופ 3 לעמדה( עם טיעון ל1 ) וכולם בשיא (לעומת המון כישרונות ששיחקו ביחד אבל שאחד בשיא ואחד בהתחלה)
אין תקדים לדבר הזה לא משנה בכמה תיגמר הסדרה כל עוד הם מנצחים
הדגש על הקליעה הוא נכון. לא משנה רק שיש להם שחקנים טופ 3 בעמדה שלהם, יש להם כנראה בכל אחת מעמדות 1-2-3 את הקלע מספר 1 בעמדה בליגה. גם אם יש עוד כמה עם אחוזים טובים, מבחינת ורסטיליות, טווחים, יכולת קליעה מול שומר, אני לא רואה תחרות לאף אחד מהם, וגם גרין הוא טופ 3 מבחינת קליעה מבחוץ בין ה- PF.
זה מאפשר להם לשחק את המשחק המסוים שלהם ברמה אחרת לגמרי.
לא בטוח שמלאת כישרון יותר מהסלטיקס בשנות השישים עם שישה שחקני היכל התהילה, יותר מכל קבוצה אחרת, ועם עוד שחקנים מצוינים, כשהבולטים הם: קוזי, שרמן (פרשו בשנים הראשונות של שנות ה-60), קייסי ג'ונס, סאם ג'ונס, הבליצ'ק, היינסון וראסל.
קוזי, שרמן, סאם, הבליצ'ק וראסל הם ברמה היסטורית, ואין קבוצה אחרת, גם לא הלייקרס ב-69', עם חמישה שחקנים ברמה כזו.
בסגל של הסלטיקס יש לציין גם את ביילי האוול וסאנדרס.
שישה לפחות. אולי אפילו יותר אך ייתכן שלא היו יותר משישה מהם יחד:
אאל"ט אלו שנכנסו להיכל התהילה הם (לפי עמדות): קוזי, שרמן, שני הג'ונסים, הבליצ'ק, היינסון, האוול, סאנדרס וראסל.
וסט סיים עם 37.9 נק',4.7 כ"ח ו-7.4 אס'.
גם מייקל-פיפן וגם מג'יק-וורת'י טובים מקארי-דוראנט.
יש לך את זה ביותר החלטי?
מה זאת אומרת ביותר החלטי?
עזוב, הכל בסדר
כמו למשל "גם נוביצקי וג'ייסון טרי יותר טובים!!!"
וחז"ל מוסיפים: "גם רוני סייקלי וניק אנדרסון יותר טובים!" 😉
חחחח
חחח לשי והקפטן
תכל'ס בינתיים הטיעון ההחלטי די חזק ומגובה בתוצאות. בואו נדבר בסיום הדסרה הזאת ובסיום השנה הבאה
מג'יק ווורת'י זה באמת השוואה טובה כי זה בדיוק אותם תפקידים, מספרי 1-3.
אני חושב שמבחינת אליפויות הקייס כרגע בכיס של הצמד מהלייקרס, שלקחו 3 אליפויות תוך 4 שנים, ואנחנו עוד נראה לאן ימשיכו הצמד קארי-דוראנט (בשקט ניתן לראות עוד 2 אליפויות אחרי זאת). ברמת הדיון התיאורטי, יש מצב שכבר ניתן להגיד שקארי-דוראנט, זה משהו שעדיף על מג'יק-וורת'י. ואני אסביר:
מג'יק מקביל לקארי, במובן ששניהם אנשים ששינו את התפקיד של הרכז. כל אחד מהם הוסיף מימדים אחרים, אבל בצורה מאוד דרמטית, שגרם לשינוי כל הליגה, לשינוי בהגנות מולם, לשובר שיוויון מאוד משמעותי. כן נכון שאם אני צריך לבחור אחד משניהם לחמישיה שלי אני קודם אבחר את מג'יק, אבל למרות זאת אין כאן ניצחון בנוקאאוט. קארי קולע יותר טוב (מכל שחקן אחר מעולם), חוטף באותה רמה בערך, מוסר פחות ולוקח פחות ריבאונדים, אבל האיום המתמיד שלו על ההגנות, מכל טווח, זה נשק שלא היה בעבר שום דבר דומה לזה.
לעומת זאת כמה שאני אוהב את וורת'י, וכמה שבירד אמר שזה השחקן שהכי קשה לשמור עליו, וכמה שהוא היה MVP פיינלס ושותף בכיר בשלוש אליפויות תוך 4 שנים, ולייקרס של 1987, שיש טוענים שהיא הקבוצה הכי טובה שהייתה, באחד על אחד מול דוראנט, דוראנט מנצח בכל פרמטר. הוא מוביל כדור יותר טוב, הוא קולע הרבה יותר טוב (ולא שוורת'י גרוע בקליעה), הוא גבוה יותר ושומר טוב יותר. הוא פשוט יותר טוב.
יש מצב, שהיתרון של קארי ודוראנט בקליעה, הוא כ"כ משמעותי, שהוא מכריע פה את הכף לטובתם.
100+
יש קצת משהו לא הוגן בלהשוות קבוצה מלפני 20 שנה לקבוצה היום. כמו שכולם ציינו – אבולוציה של המשחק וכו'.
ההשוואה היותר מעניינית ונכונה היא לקחת את הבולס של 96/97, ולשים אותם היום באולם מודרני, עם סטטיסטיקות מודרניות, ניתוחי מחשב, שיטות אימון מודרניות וחדר כושר מודרני, לתת להם לרוץ שנה כדי להתאפס, ו-אז לתת להם לשחק נגד הווריורס.
לדעתי יגמר בסוויפ לטובת ג'ורדן.
הגזמת לגמרי! יש מצב רציני ל-4:1
יש סיכוי שעוד מעט יוכלו לעשות את זה.
על הקבוצות של אז אין מידע כמו זה שמקבלים מהמצלמות הייעודיות היום, אבל קצת התקדמות ואולי יהיה אפשר מוידאו רגיל להוציא את אותם נתונים ואז להריץ סימולציה.
בוא ניקח את זה עוד צעד קדימה – שילוב שחקני עבר במשחקים חיים בהולוגרמה בנוסח טופאק על הבמה 😉
יש סיכוי שלברון כבר לא יקח עוד אליפות.את שלו הוא כבר עשה ומה שקובע גדולה של שחקן זה לא רק מספר האליפויות. אצלי סטוקטון ומאלון מדורגים בשורה הראשונה יחד עם כל אלי האולימפוס ולא ס"מ אחד מאחוריהם.
מה שבטוח הוא שאם ישנו סיכוי קטן לאליפות אז לברון דווקא יעדיף לקחת פחות כסף ולחזק את הקבוצה, ולא להיפך.
2 שחקנים עם קייס למספר 2 בכל הזמנים בעמדות שלהם, משחקים יחד 20 שנה ולא לוקחים אליפות אחת = פוגע בקייס האישי שלהם ועוד איך.
קל להגיד את זה ככה, ולא להסתכל על זה שבפריים שלהם הם התמודדו מול קבוצות ברמה מאוד גבוהה בדגש על שיקגו של 96-98. מה גם שהצוות המסייע שלהם לא היה טוב יותר או אפילו קרוב לקבוצות שהם היו צריכים להתמודד מולם דאז… מלבד הורנאסק לא היה שם מישהו ששווה להיות שחקן רוטציה בקבוצת פלייאוף
היה להם צוות מסייע טוב מאד – בטח אם הם היו כאלה גדולים, וג'ורדן עם כל הכבוד לקח להם "רק" 6 אליפויות, ואפילו בשיאו לא הגיע שנתיים רצופות לגמר שבהם יוטה אפילו לא ניצחה את המערב…
עגל בוא תגיד לי מה המטרה של כל שחקן שמשחק כדורסל? האם זה לא לזכות באליפות ??? ועוד בטח שאתה הסופרסטאר הגדול ביותר.
האם אתה באמת חושב שכמו שדדי כתב ששניים כאלה סטארים משחקים ביחד 20 שנה ולא מצליחים לזכות באליפות זאת אומרת לא מצליחים להשיג את המטרה האולטימטיבית שבגדול לשמה הם משחקים כדורסל אז לא כישלון שלהם?
אני לא מצליח להבין איך אתה חושב אחרת?
או שאולי אתה כמו בפרסומת לוובי.
"אני לא מבין למה לשחק כדורסל שאפשר לאהוב"(או משהו בסגנון)
דווקא מבין את קאטו הזקן במקרה הזה. ראשית יש את עניין ההתמדה. בכמות כזו (אם אינני טועה 17 שנה ביחד) הערך המצטבר כבר שווה משהו.
אבל לא פחות חשוב – הצמד הגיע פעמיים למקום שבו אפשר היה לקטוף את הפירות, אבל בטיימינג בלתי אפשרי. זה כמו שפרודו היה מגיע להר ומגלה שם שמי ששומר זה סאורון+סארומן+גאנדלף+דמבלדור+ירון זהבי. גם הוא היה חוזר הביתה בלי (כלומר עם 😉 ) טבעת.
וגם אצבע
המטרה לקחת אליפות אבל ישנם הרבה גורמים שלא תלויים בך כאינדיבידואל.
זה כדורסל ולא טניס מה לא ברור?!
מצטער שאתה מגיע ל2 גמרים רצופים שבהם יש לך אפשרות ממשית להכריע את הסדרה(להזכירך פעם אחת מלון החטיא 2 זריקות עונשין קריטיות בסוף המשחק ופעם שניה חטפו לו את הכדור מהיד)אז מצטער זה בהחלט תלוי בך ובהחלט נכשלת במשימה(זה לא אומר שהוא לא שחקן גדול אבל בטח שלא אחד הגדוליםן)
יש בקריירה דברים שהם דטרמיניסטיים וישנם גורמים אקראיים. אם מייקל מחטיא מטל בראיון ראסל אז הוא פחות טוב? ברור שלא. כשאני בא לשפוט שחקן אני מוחק את הגורמים האקראיים בשיקולים שלי.
אם המטרה של כל שחקן שמשחק כדורסל זה לזכות באליפות, למה בעצם אנשים מבקרים שחקנים שעוברים למקום שבו הם חושבים שיהיה להם הסיכוי הטוב ביותר לזכות באליפות?
+1
כי יניב הוא רומנטיקן חסר תקנה
כי זה קצת יותר מורכב מזה.בוא נעשה הפרדה קודם כל בסוגי השחקנים.
כרגע אני מדבר על הסופרסטארים הגדולים של כל תקופה.הם משחקים בשביל אליפות אבל לא רק בשביל אליפות אלא אליפות שהושגה בזכותם,שהם היו הגורם הכי משמעותי או בוא נגידשבלעדיהם לא הייתה מושגת האליפות וכן אני חושב שזאת המטרה האולטימטיבית שלהם.יש לך ספק בכלל שהדבר שקארל מלון הכי מצטער עליו זה שהוא לא זכה באליפות?
לגבי שאלתך אז גם עניתי לך בחלק הראשון וזה שהם רוצים שהאליפות תהיה רשומה על שמם וגם כי היו סטנדרטים עד עכשיו שבהם עמדו עד לברון ומההחלטה של לברון השתנו הסטנדרטים ועכשיו הביקורת כמעט ולא קיימת.קח לדוגמא את דוראנט בכל תקופה אחרת זה היה בלתי נתפש וכמות הביקורת והשנאה הייתה לדעתי ברמות של לברון ואפילו יותר אבל מכיוון שכבר עשו זאת ואפילו בהצלחה(היום בודדים האנשים שעדייין זוכרים את זה ללברון) המהלך עבר לטעמי די בשקט וזאת תהיה רק ההתחלה,ההמשך יהיה שיקומו לך הרבה יותר סופרטים ושחקנים יחברו לשחקנים אחרים והביקרות כבר לא ישמעו
א) אם זה כך היית מצפה לראות את שחקן הדרג הראשון הכי טוב עם שחקן הדרג השני הכי טוב עם שחקן הדרג השלישי הכי טוב ועם הרול פליירים הכי טובים באותה קבוצה, וכן הלאה לגבי השני הכי טוב והלאה. ואתה מקבל מזה ליגה סגורה יותר מהמצב היום או בכל עת אחרת שהיא לא שנות השישים העליזות. אחרי הכל זה האינטרס של השחקנים תחת הנחות אלו.
ב) קרל מאלון טיפוס עם לא מעט לכלוך בהיסטוריה של החיים שלו, אני מעריך דווקא שיש כמה דברים שמקדמים את המחסור באליפות בסדר העדיפויות של החרטות שלו.
ג) האמת היא שהסטנדרטים לא השתנו כלל, מה שהשתנה הינו הכח שיש לשחקנים לקבוע את גורלם. כל הסיפורים ששחקנים עבר מספרים על זה שהם רצו לנצח אחד את השני הם רק הדרך שלהם לגרום לעצמם להראות טוב. אם זה היה נכון היית שומע סיפורים על שחקנים שעזבו את הקבוצה האלופה שלהם בשביל להתחרות בכוכבים שהם לקחו איתם אליפות או היו קונטנדרים איתם, והיית מקבל ליגה תחרותית ברמת החלומות של סומסום.
איש, אנשים מבקרים שחקנים (או שחקן…) בגלל שהגדולים באמת לא היו צריכים לעשות את זה כדי לזכות באליפויות.
מה בדיוק היה לאולג'וואן ביוסטון שלא היה ללברון בקליבלנד או לדוראנט באוקלהומה ?
ומה זה אומר על סטוקטון ומלון שהיה להם אחד את השני במשך 20 שנה ?
אם התשובה שלך היא "שום דבר", אז תחשב מסלול מחדש.,..
הגדולים ביותר –
ראסל זכה לשחק בשושלת הגדולה בתולדות הליגה.
ווילט, אחרי שנכשל במאבקו מול אותה שושלת, עבר ללייקרס לשחק לצד 2 מהשחקנים הטובים בליגה.
קארים, הוא זכה להצטרף לקבוצה של אוסקר ורברטסון, וזכות לצידו באליפות.
אחר כך דרש לכבור בטרייד ללוס אנג'לס או לניו יורק.
מג'יק זכה להיבחר בדראפט על ידי הקבוצה שמחזיקה את קארים, ושאחר כך התחזקה בוורת'י.
בירד זכה להיבחר בדראפט על ידי בוסטון.
ד"ר ג'יי היה צריך שה-MVP המכהן יצטרף לקבוצתו בשביל לזכות באליפות.
אותו MVP מכהן היה מוזס מלון שעזב את יוסטון.
גורדון – הוא הראשון ברשימה שלא נבחר על ידי קבוצה חזקה או שלא דרש לעבור קבוצה.
גם הוא זכה רק אחרי שנבנתה סביבו קבוצה מתאימה (HOF ראשון, פיפן, ואחר כך רודמן)
והשני ברשימה של מי שלא נדד, לא דרש לעבור, ולא נבחר על ידי אימפריה – אלאג'ואן.
שאקיל עזב את אורלנדו לטובת הלייקרס.
קובי נבחר לקבוצה של שאקיל.
רובינסון לא זכה עד שאלילת המזל (וקצת טנקינג) הביאו לספרס את דנקן.
דנקן זכה להיבחר על ידי הספרס.
ווייד זכה אחרי ששאקיל הגיע להיט, ואז אחרי שבוש ולברון הצטרפו.
גארנט לא זכה באליפות עד שהצטרף לעוד אולסטארים בבוסטון.
מס' 3 בנאמנים והסבלניים – נוביצקי.
השורה התחתונה די ברורה:
מי שהיה לו מזל להיבחר על ידי אחת מהקבוצות הגדולות – אשריו.
מי שלא, היה צריך ליצור לעצמו את הסיטואציה של קבוצה ששווה אליפות.
לברון, עליו אתה מעביר את הביקורת,
הוא פשוט היה טוב מדי, מהר מדי.
קרי הגיע לפלייאוף בעונתו הרביעית,
דוראנט הגיע לפלייאוף בעונתו השלישית.
זה נתן לגולדן סטייט ואוקלהומה זמן להתחזק ולהיבנות דרך הדראפט.
לברון הגיע לפלייאוף בעונתו השנייה.
גולדן סטייט התחזקו בקליי, בארנס, וגרין.
הת'אנדר התחזקו בווסטברוק והארדן.
הקאבס?
הם התחזקו בלוק ג'קסון.
אני משוכנע שכמעט ואף אחד לא זוכר את השחקן שהספיק לשחק 46 משחקים במדי הקאבס במשך 2 עונות.
כאמור –
צריך המון מזל בשביל להצליח ב-NBA.
ומי שאין לו –
מי שנבחר על ידי קליבלנד, ולא סן אנטוניו.
הוא צריך ליצור לעצמו את הסיטואציה בשביל לזכות.
א) אז מה שאתה בעצם אומר כאן שגדולים ביותר הם אלו שהתחיל מזלם להיות במקום הנכון בזמן הנכון ( ושלדוגמה אם פיפן לדוגמה לא היה נוחת בבולס או הליגה לא הייתה הופכת למחראה של מיעוט כישרון מפוזר הודות להרחבה, ג'ורדן לא היה היום אחד מהגדולים ביותר)
ב) תכלס זו גם לא התייחסות בכלל לשאלה ששאלתי.
לגבי האקים , לאחר עונת האליפות , הקבוצה דשדשה במקום החמישי
במערב , וההנהלה עשתה מעשה והביאה בטרייד חירום את קלייד דה גלייד דרקסלר כדי לעזור לו לקחת אליפות שניה . למיטב הבנתי , עם כל גדולתו של האקים , הקבוצה לא היתה מנצחת ללא הטרייד הזה ומי שלא מאמין שיצפה מה דרקסלר תרם בסדרה מול אורלנדו .
אחרי כן , כדי לקבל איזון כלשהוא עם אותו צמד "לוזרים" לדבריך , הם הביאו גם את בארקלי לסיים קריירה ביוסטון , אך הם כבר היו מבוגרים מדי כדי לנצח שוב .
אני לא מומחה לעניני לברון , אך למיטב זכרוני , ההנהלה של קליבלנד מעולם לא הביאה שחקנים ברמה של דרקסלר ובארקלי אפילו בשלהי הקריירה כדי לעזור לו לנצח .
אני יותר מתמצא לגבי דוראנט , מאחר וצפיתי בכל משחקיו מאז עונת 10/11 . ההנהלה מעולם לא הביאה כוכבי על מזדקנים שיעזרו לכוכבים הצעירים יותר לנצח . ידוע שזו היתה הטרוניה העיקרית שלו נגד הקבוצה , ולאו דווקא התאימות עם ראס .
ההנהלה הגדילה לעשות , ושלחה את גימי הארדן ליוסטון , עבור מה ?
דרקסלר ? ברקלי ? קווין מרטין וגרמי לאמב .
זכור לי היטב מה מייקל עשה כשהנהלת שיקגו רצתה לשלוח את פיפן
כי היה להם לדעתם מישהו טוב מפיפן , אחד טוני קוקוץ .
לדעתי , גם גילברט וגם בנט לא היו משוכנעים שהכוכבים האלה גם עם החיזוק מהסוג שהזכרתי מסוגלים להביא טבעת , ומכאן שלא שווה להוציא על זה כסף . רק אחרי שלברון פיצח את הנוסחה במיאמי , גילברט היה מוכן להוציא הרבה כסף כדי שיעשה את זה בקליבלנד .
לגבי העזיבה של קווין יש לי מן הסתם הרבה מה להגיד ואולי פעם אני אכן אפרסם פוסט בענין , אבל הטענה היחידה שהיתה לי אליו לגבי OKC היתה שהוא היה חייב , חייב , לעשות הכל כדי להשאיר את גימי הארדן בקבוצה . משלא עשה זאת , הוא חרץ את גורלו .
מילה אחת לאוהדי OKC מאוהד לשעבר אבל תמיד KD4EVER
אתם נובחים על העץ הלא נכון .
מי שפרק את הקבוצה הזו זה הבעלים וסיבותיו עימו .
אין ספק שבנט/פרסטי הם גאונים עסקיים , הם קיבלו מתנה משמיים , זרקו אותה לאשפה , והצליחו לשכנע את ראס וכמעט את כל האוהדים
שהאשם הוא …
לילה טוב
לגבי באם – שחקן מעניין ובמיוחד יכולת הקליעה ההולכת ומשתפרת שלו.
הוא היה אצלי ברשימה כאחד מ 3 ה B שרציתי שהלייקרס ישקלו ב 28 –
BAM BELL BOLDEN אבל לפי המוקים האחרונים נראה שהוא הולך ועולה מחוץ לטווח.
השחקן הרביעי שרציתי (ואולי אפילו ראשון מכל הארבעה) זה OJELEYE שלא הבנתי למה היה מדורג במקום 37 כל הזמן בדראפט אקספרס, ודווקא עכשיו עלה ל…..27.
בכל אופן, באם הוא פרוספקט מעניין מאד.
הטווח של 25-40 בדראפט השנה מפוצץ בכישרון.
אני כמעט מעדיף שהלייקרס ישיגו עוד בחירה בטווח הזה ולא שיעבירו את 28 לאינדיאנה, מה שנראה כתסריט מאד אפשרי.
גיא, אתה מראה הרבה חוסר הבנה והסטוריה מעוותת כדי להוכיח את הנקודה שלך – ונכשל.
קודם כל טריידים הם סיפור אחר לגמרי.
אחר כך שחקנים כמו דוקטור ג'יי שאף אחד לא סופר ברשימת הטופ 10 או אפילו 15 שלו.
קארים נבחר בדראפט והוביל בעצמו את אוסקר בסוף הקריירה לאליפות.
אם יש פה שחקן שמאבד נקודות בגלל הקייס שלי – זה אוסקר, ובצדק.
אבל אל תיתן לזה לבלבל את האג'נדה שלך…
שאק עבר ללייקרס כי רצה את התהילה והזרקור.
הוא לא הגיע לקבוצה הכי טובה שהיה יכול להגיע אליה, ולא בחר בהם בגלל הסגל.
בטח שלא בגלל רוקי בן 17 שנבחר 13 בדראפט כחלק מהמהלך לפנות מקום בתקרה לשאק…
אחד אחד אפשר לפרק את התגובה שלך שכולה אג'נדה והצגה מעוותת של עובדות, אבל אני בטוח שהנקודה כבר מספיק ברורה לכולם…
דדי, יש לך את זה ביותר מתנשא?
מה ממה שרשמתי לא נכון?
אתה מחמיץ את השורה התחתונה –
בשביל לזכות באליפויות, גם הגדולים ביותר הזדקקו ל-HOF נוסף לצידם.
יש מי שהיה להם המזל להיבחר בדראפט לצד שחקן שכזה,
יש מי שהארגון בו שיחקו ידע לבנות סביבם קבוצה עם שחקן שכזה,
ויש מי שנדרשו לשנות סיטואציה בשביל שיהיה לצדם שחקן שכזה.
מי היה ה-HOF ששיחק לצד לברון בכהונה הראשונה שלו בקליבלנד?
אם היה נשאר אולי היו שונאים אותו קצת פחות,
אבל הוא ללא ספק היה שחקן מצליח הרבה פחות.
שום דבר ממה שרשמת הוא לא שחקן בטופ ההיסטורי של הליגה שהולך וחותם כשחקן חופשי בשיאו בקבוצה בגלל שהסגל שלה יותר טוב מהסגל שיש לו בקבוצה.
נקודה.
עד 2010…
טריידים ?
דראפט ?
FAIR GAME
היצגת דברים בצורה מעוותת (בוא נוסיף את ווילט שהועבר בטרייד ללייקרס אחרי שכבר זכה באליפות עם פילדלפיה) ולא רלוונטית לטענה.
ואתה עדיין מחמיץ את הפואנטה שלי.
שחקן שלא שיחק לו המזל להיות בסיטואציה של קבוצה עם HOF נוסף לצידו,
לא עונד על אצבעותיו יותר מטבעת אליפות אחת.
אז מי שלא שיחק לו המזל, בשביל להשיג יותר מטבעת אחת צריך היה "ליצור" לעצמו את המזל.
רק היום כתבת על גולדן סטייט, שלא הייתה עוד קבוצה עם כל כך הרבה כישרון.
אז למה שכוכבי ליגה אחרים לא יחפשו איך להיות חלק מהקבוצה החזקה ביותר שהם יכולים בשביל הסיכוי לזכות?
למה שג'ורג' יישאר באינדיאנה?
בשביל לסיים כמו יואינג מינוס?
חייבים פה לציין 2 דברים :
1.המושג סוכן חופשי בלתי מוגבל קיים רק מ-1988 !!!
לפני כן הדרך היחידה לשחקן להחליף מקום היתה אם הקבוצה הפסיקה לרצות בשירותיך . כך שלהגיד שוילט עבר בטרייד ולכן זה בסדר , נו באמת .
מישהו כאן זוכר את הימים ששחקן הפועל לא יכול לעבור למכבי וההפך ? את הימים שהדרך היחידה לעבור מקום בליגות המקומיות היתה הסגר שאילץ אותך לשבות שנתיים מפעילות ? אני ממש לא מתגעגע לזה , וזו הדרך היחידה שבה אפשר למנוע מעבר של ספורטאים מסיבות של תחרות משוכללת או החזון הסוציאליסטי .
זכרון אישי עצוב ואני ממש לא אוהד מכבי :
בשנות ה-70 הרכז הישראלי הטוב ביותר היה איתמר מרזל ששיחק בקבוצה בשם גבת יגור . הקבוצה הזו היתה מהבודדות שדגדגו את מכבי ואף זכתה בגביע ב-76 אחרי שגברה על מכבי בחצי הגמר .
מכבי באותה תקופה היתה בתחילת הנסיקה האירופית שלה , ולאחר פרישת בוב גריפין הרכז הפותח היה מוטי ארואסטי . היה די ברור שהעמדה הזו חלשה ומכבי ניסתה להעביר אליה את מרזל שהיה לקראת סיום הקריירה ומאוד רצה הישג קבוצתי לסגור את הקריירה .
מרכז הפועל טרפד את ההעברה וקבע שמרזל יעבר אך ורק לקבוצה של
הפועל .
שורה תחתונה :
ארואסטי וברקוביץ
מרזל ? who the fuck is marzell ?
אגב , מרזל היה חבר יגור רוב חייו ונדמה לי שאפילו היה מזכיר , לא בטוח . למזלו הרע הוא גם אהב כדורסל ורצה לנצח , בעיה שלו !!
העיקר דפקנו מכבי , הפועל , מיאמי , גולדן סטייט ואידך זיל גמור .
עייפות החומר צודק ,מרגישים אותה בטור שלך.
לי נראה שאחרי שנים וחצי סעיפים אבדה לך ההתלהבות.
אולי מפני זבזבזת יותר מדי מלים על לברון .
סוד קטן ,בלי אדם סילבר הוא,בחיים לא היה מביא אליפות לקליבלנד
כפי שבלי הפציעה של קאוואי הלוחמים לאהיו מגיעים בכלל לגמר .
אם אתה לא רוצה לקרוא, אל תקרא
הקלידו את התגובה כאן…
קצת מריחואנה בחדר הלבשה לא הזיק לאף אחד מצד שני אולי בגלל זה חלק מהשחקנים הקאבס נראים לא אתנו בסדרה הזו
אם אינני טועה יש צילום של KD עם שקית מלאה בעשב המתוק. כנראה הכיוון בקליבלנד לא משהו 😉
שיבדקו את האיכות קפטן, אולי יחליפו ירוק בחום…
יש דיבור שאם קליבלנד מפסידה הם יטרידו את לאב תמורת פול גורג, מה שאינדיאנה תיקח בשתי ידיים, נראה לי שמהלך כזה מקטין משמעותית את הפער מהמפלצת מהמזרח, לא?
ממהמערב כמובן
אין להם שום סיבה להטריד את לאב. משחק מצוין, השתלב, ממש צעד שגוי מבחינתם.
אני קורא באדיקות את כל התגובות, אבל אחרי שאני חולב את העיזות, הולך איתן למרעה קצר באחו, חוזר הביתה, שותה קשה, משוחח קצת עם הזקנה כבר 11. אצלכם 6 בערב. איש כבר לא ניכנס לתגובות אז אני לא כותב את דעתי לכמה מהן. העיקר שהמעורב ורם לקצת אקשיון בתגובות שהן, אגב, נאורות וחכמות!
🙂
החצי סנט שלי זה שכבר 3 שנים אף קבוצה לא מצאה פיתרון לפיק אנד רול על קרי מחוץ לקו השלוש בפיק אנד רול שלו ושל דרימונד או איגואדלה
עשית דאבל אפ – 4 רצים נגד 3
לא עשית – חטפת שלשה
וזה לדעתי מהלך שהוא לא פתיר . אפילו לג'ורדן ולשיקאגו לא היה מהלך כזה.
+ השנה הוסיפו את דוראנט – למקרה שקרי תופס יום רע או שדרימונד בועט בביצים של מישהו.
התשובה בגוף השאלה.
בעיטה אחת לביצים של קרי נראה לי תפתור את הסיפור 🙂
מצטער, אבל אנחנו לא מקבלים כאן פחות מ 2 סנט.
טודו בוםם
🙂 לדדי, מצחיק
יואל יא פלולה בן כמה אתה שזה הרמה של הקללות שלך ? 7?
אתה באמת מייצג את הישראלי הדוחה
טיירון לו אמר בראיון עכשיו שהקאבס לא יבצעו שום שינויים לא בחמישייה ולא בסגנון המשחק, גם לברון אמר דברים דומים. הם עדיין חיים בסרט שהם יכולים לנצח את הווריורס בתחרות קליעות, כנראה שהשיטה שבלאט ניסה בזמנו (ועבדה מעולה בהתחשב בכלים המוגבלים שעמדו לרשותו אז) לא לכבוד שלהם.
תודה מנחם על עוד מעורב מצוין,
כיף ולא נמאס לקרוא (רמזת בכתבה אחרת אז לא לא נמאס)
גם תגובות טובות שהלוואי ואספיק לקרוא את חלקם